﻿תחנון אשכנז:

ויאמר דוד אל גד, צר לי מאד, נפלה נא ביד אדני, כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפלה:
רחום וחנון חטאתי לפניך. אדני מלא רחמים. רחם עלי וקבל תחנוני: אדני אל באפך תוכיחני. ואל בחמתך תיסרני: חנני אדני. כי אומלל אני. רפאני אדני. כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה מאד. ואתה אדני עד מתי: שובה אדני. חלצה נפשי. הושיעני למען חסדך: כי אין במות זכרך. בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי. אשחה בכל לילה מטתי. בדמעתי ערשי אמסה: עָששה מכעס עיני. עתקה בכל צוררי: סורו ממני כל פעלי און. כי שמע אדני קול בכיי: שמע אדני תחנתי. אדני תפלתי יקח: יבשו ויבהלו מאד כל אויבי. ישבו יבשו רגע: שומר ישראל. שמור שארית ישראל. ואל יאבד ישראל. האומרים שמע ישראל: שומר גוי אחד. שמור שארית עם אחד. ואל יאבד גוי אחד. המיחדים שמך אדני אלהינו אדני אחד: שומר גוי קדוש. שמור שארית עם קדוש. ואל יאבד גוי קדוש. המשלשים בשלש קדושות לקדוש: מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים. התרצה והתפייס לדור עני. כי אין עוזר: אבינו מלכנו. חננו ועננו. כי אין בנו מעשים. עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו: ואנחנו לא נדע מה נעשה. כי עליך עינינו: זכור רחמיך אדני וחסדיך. כי מעולם המה: יהי חסדך אדני עלינו. כאשר יחלנו לך: אל תזכר לנו עוונות ראשונים. מהר יקדמונו רחמיך. כי דלונו מאד: חננו אדני חננו. כי רב שבענו בוז: ברוגז רחם תזכור: כי הוא ידע יצרנו. זכור כי עפר אנחנו: עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך: